מאמרים

אנחכנו מכורים, לטלוויזיה

הטלוויזיה הפכה אותנו לבטטות כורסא. אי אפשר להסתכל על זה אחרת. אנחנו פשוט הלכנו והתנוונו מול המסך הדק, המהפנט העמוס בדמויות הזויות ובקצב מטורף של פריימים. אנחנו מכורים, מטורפים על זה, משוגעים על כל הראש, בבקשה שמישהו יציל אותנו, מהטלוויזיה, כמובן. אין דבר יותר עוצמתי היום מאשר המסך הקטן כביכול הזה. הוא מצליח לגרום לנו לצחוק, לבכות, להתרגש, להתעצבן, לכעוס, לקפוץ על הספה או לשכב לישון עם בטן מלאה. מי עוד גורם לכם להרגיש ככה? מי עוד מביא אתכם לפרץ כזה של רגשות? אף אחד. נכון שטלוויזיה היא סוג של שטן קטן, מכונה ענקית שמונעת בכוח הכסף, פרסום, והמון המון פלסטיק, ובכל זאת, ככה אנחנו אוהבים אותה, יותר קיצונית, יותר אקסטרווגנטית, יותר הזויה.

כמה ערוצים יש לכם בטלוויזיה היום? מאה, מאתיים שלוש מאות? בכה מתוכם אתם צופים? או בואו ננסח קצת אחרת את השאלה הזאת, כמה פעמים ביום אתם מוצאים את עצמכם מעבירים חצי שעה ויותר על מה שאנחנו קוראים זפזוף ביו מאות ערוצים בכוונה לגלות את אמריקה או לפחות לעלות על איזה ערוץ שבדיוק משדר את התוכנית שאתם אוהבים? המון פעמים אנחנו פשוט מתמכרים לבהייה הזו במשך, מתמכרים ליכולת שלנו לשבת ולשלוט לכאורה במה שקורה מולנו, וזה כיף אין ספק.

אם תשאלו את החברים הטובים ביותר שלכם או את קרובי המשפחה תגלו לאט לאט שטלוויזיה זורמת בעורקי כולם.

המשך מאמר